בג"ץ - יש להגמיש את הכלל האוסר על הורים מעל גיל 48 לאמץ תינוק בן יומו

לפסק הדין בעניין משפחה חדשה נגד שר העבודה והרווחה

האם הכלל הקובע הפרש גיל מירבי של 48 שנים בין המבקש לאמץ לבין הילד המאומץ כתנאי מוקדם לאימוץ, הינו חוקתי ?

בית המשפט העליון קיבל חלקית את העתירה, וקבע כי יש לאפשר לועדת הערר הסטטוטורית שיקול-דעת לסטות "מכלל הפרש הגיל המרבי" בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

על פי המצב החוקי כיום, הפרש הגיל בין המבקש לאמץ (באימוץ בין מדינתי) לבין הילד לא יעלה על 48 שנים. לטענת העותרת, קביעה קונקלוסיבית בדבר הפרש גיל מירבי הינה פסולה, הן מטעמים של סתירה לעקרונות חוקתיים בסיסיים, והן מאחר שהיא אינה עומדת באמות מידה של תקינות מינהלית.

הנשיאה בייניש קבעה בדעת רוב, כי השאלה האם קיימת זכות חוקתית לאמץ ילד הינה שאלה רגישה ומורכבת, שההכרעה בה אינה מתחייבת בנסיבות העניין, ובכל מקרה, גם אם תוכר הזכות לאמץ כזכות חוקתית, הרי שאין מדובר בפגיעה בעוצמה גבוהה בהתחשב בכך ש"כלל הפרש הגיל המרבי" אינו מונע מהעותרים לאמץ ילד, אלא אך מונע מהם לאמץ תינוק בן-יומו.

נקבע, כי עמדת המדינה השוללת קיומו של שיקול-דעת לחריגה מ"כלל הפרש הגיל המרבי" באימוץ בין-מדינתי, מעוררת תהייה של ממש בדבר סבירותו ומדתיותו של הכלל הנדון, וכי יש לאפשר סטייה ממנו במקרים חריגים ויוצאי-דופן.

בדעת מיעוט קבעה השופטת פרוקצ'יה, כי לא קיימת זכות חוקתית לאמץ, וכי כלל פער הגיל המירבי עומד במתחם הסבירות, באשר הוא מתמקד בטובת הילד, ומתיישב עם תכליתו של מוסד האימוץ.

לפסק הדין בעניין משפחה חדשה נגד שר העבודה והרווחה

למדור: משפחה וירושה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.